כי האדם עץ השדה… (סיפורו של זיתון)

כבר שבועיים שאני מוסקת זיתים בחצר ביתו של אבי שיצא למסעותיו בשדות הנצח…

עצי זית בני 30 שנה. מוסקת וחושבת כמה טובה הירושה הזאת שאבי השאיר – עצי זית למסיק.
מלטפת את העצים באהבה , פורשת בדים על האדמה מסביבם, מצטיידת במגרפה מיוחדת, סולם, כסא ומוסקת ומוסקת. לא נותנת לאף זית לברוח לי. מתחברת לעץ, מתחברת לאדמה.Read More

אוספת הכל לקערות גדולות, באה הביתה מיוזעת ושמחה. בוררת את הזיתים.
שחורים לכאן, ירוקים לכאן – שוטפת מהאבק – את השחורים מכניסה לשקיות כותנה גדולות , שופכת עליהם הרבה מלח גס מניחה במסננות גדולות ומעליהם מניחה חפצים כבדים. שינוחו , שיגירו את המרירות שלהם. בשבועות הקרובים אבדוק אותם אהפוך אותם , אשגיח עליהם מקרוב.

את הזיתים הירוקים אני שוברת אחד אחד ביד – בוחרת רק את המובחרים והמושלמים שבהם- מכניסה לקערות גדולות, מחליפה מים במשך יומיים – ואז…
לרגע המקסים של סידור הזיתים בצנצנות – קוטפת עלי דפנה מהעץ שבחצר , חורצת שיני שום,
פורסת לימון ומוסיפה פלפל חריף אחד קטן וממזר.
מסדרת בשכבות בצנצנות הגדולות- כל דבר במקום – המראה משובב נפש – מכינה תמיסה רוויה של מי מלח מכניסה ביצה שתצוף ותודיע לי מתי מספיק, מוסיפה מעט שמן זית מלמעלה – סוגרת – ומחכה… חושבת לעצמי…

האורחים החברים והמשפחה שלי יאכלו מהזיתים הנהדרים הללו שקיבלו טיפול אוהב,
אחד אחד מידי השמחות… פשוט מרגש – מחכה כבר שפצצות האהבה הקטנות והחמודות
האלה יהיו מוכנות.
לראות את הפרצוף של האורחים שלי שיטעמו מהזיתים וישאלו מאיפה הזיתים ? מי הכין? אפשר לקנות? ואני אגיד – אי אפשר לקנות – זה מאד יקר …אבל אפשר לקבל צנצנת במתנה…

כי באמת אין מחיר לעבודת האהבה הזאת- עצים שנשתלו לפני 30 שנה, ירושה שהושארה באהבה ומסיק מיוזע ועליז שנמשך שבועיים

מי אוהב אותכם יותר ממני?

סבתא רינה